תנ"ך על הפרק - ויקרא ד - אדרת אליהו

תנ"ך על הפרק

ויקרא ד

94 / 929
היום

הפרק

פָּרָשַׁת קָרְבַּן חַטָּאת

וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֘ל לֵאמֹר֒ נֶ֗פֶשׁ כִּֽי־תֶחֱטָ֤א בִשְׁגָגָה֙ מִכֹּל֙ מִצְוֺ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֹ֣א תֵעָשֶׂ֑ינָה וְעָשָׂ֕ה מֵאַחַ֖ת מֵהֵֽנָּה׃אִ֣ם הַכֹּהֵ֧ן הַמָּשִׁ֛יחַ יֶחֱטָ֖א לְאַשְׁמַ֣ת הָעָ֑ם וְהִקְרִ֡יב עַ֣ל חַטָּאתוֹ֩ אֲשֶׁ֨ר חָטָ֜א פַּ֣ר בֶּן־בָּקָ֥ר תָּמִ֛ים לַיהוָ֖ה לְחַטָּֽאת׃וְהֵבִ֣יא אֶת־הַפָּ֗ר אֶל־פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְסָמַ֤ךְ אֶת־יָדוֹ֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַפָּ֔ר וְשָׁחַ֥ט אֶת־הַפָּ֖ר לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃וְלָקַ֛ח הַכֹּהֵ֥ן הַמָּשִׁ֖יחַ מִדַּ֣ם הַפָּ֑ר וְהֵבִ֥יא אֹת֖וֹ אֶל־אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃וְטָבַ֧ל הַכֹּהֵ֛ן אֶת־אֶצְבָּע֖וֹ בַּדָּ֑ם וְהִזָּ֨ה מִן־הַדָּ֜ם שֶׁ֤בַע פְּעָמִים֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אֶת־פְּנֵ֖י פָּרֹ֥כֶת הַקֹּֽדֶשׁ׃וְנָתַן֩ הַכֹּהֵ֨ן מִן־הַדָּ֜ם עַל־קַ֠רְנוֹת מִזְבַּ֨ח קְטֹ֤רֶת הַסַּמִּים֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְאֵ֣ת ׀ כָּל־דַּ֣ם הַפָּ֗ר יִשְׁפֹּךְ֙ אֶל־יְסוֹד֙ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֔ה אֲשֶׁר־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃וְאֶת־כָּל־חֵ֛לֶב פַּ֥ר הַֽחַטָּ֖את יָרִ֣ים מִמֶּ֑נּוּ אֶת־הַחֵ֙לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה עַל־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב׃וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֙לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵיהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־הַיֹּתֶ֙רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד עַל־הַכְּלָי֖וֹת יְסִירֶֽנָּה׃כַּאֲשֶׁ֣ר יוּרַ֔ם מִשּׁ֖וֹר זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֑ים וְהִקְטִירָם֙ הַכֹּהֵ֔ן עַ֖ל מִזְבַּ֥ח הָעֹלָֽה׃וְאֶת־ע֤וֹר הַפָּר֙ וְאֶת־כָּל־בְּשָׂר֔וֹ עַל־רֹאשׁ֖וֹ וְעַל־כְּרָעָ֑יו וְקִרְבּ֖וֹ וּפִרְשֽׁוֹ׃וְהוֹצִ֣יא אֶת־כָּל־הַ֠פָּר אֶל־מִח֨וּץ לַֽמַּחֲנֶ֜ה אֶל־מָק֤וֹם טָהוֹר֙ אֶל־שֶׁ֣פֶךְ הַדֶּ֔שֶׁן וְשָׂרַ֥ף אֹת֛וֹ עַל־עֵצִ֖ים בָּאֵ֑שׁ עַל־שֶׁ֥פֶךְ הַדֶּ֖שֶׁן יִשָּׂרֵֽף׃וְאִ֨ם כָּל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ יִשְׁגּ֔וּ וְנֶעְלַ֣ם דָּבָ֔ר מֵעֵינֵ֖י הַקָּהָ֑ל וְ֠עָשׂוּ אַחַ֨ת מִכָּל־מִצְוֺ֧ת יְהוָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵעָשֶׂ֖ינָה וְאָשֵֽׁמוּ׃וְנֽוֹדְעָה֙ הַֽחַטָּ֔את אֲשֶׁ֥ר חָטְא֖וּ עָלֶ֑יהָ וְהִקְרִ֨יבוּ הַקָּהָ֜ל פַּ֤ר בֶּן־בָּקָר֙ לְחַטָּ֔את וְהֵבִ֣יאוּ אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃וְ֠סָמְכוּ זִקְנֵ֨י הָעֵדָ֧ה אֶת־יְדֵיהֶ֛ם עַל־רֹ֥אשׁ הַפָּ֖ר לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְשָׁחַ֥ט אֶת־הַפָּ֖ר לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃וְהֵבִ֛יא הַכֹּהֵ֥ן הַמָּשִׁ֖יחַ מִדַּ֣ם הַפָּ֑ר אֶל־אֹ֖הֶל מוֹעֵֽד׃וְטָבַ֧ל הַכֹּהֵ֛ן אֶצְבָּע֖וֹ מִן־הַדָּ֑ם וְהִזָּ֞ה שֶׁ֤בַע פְּעָמִים֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אֵ֖ת פְּנֵ֥י הַפָּרֹֽכֶת׃וּמִן־הַדָּ֞ם יִתֵּ֣ן ׀ עַל־קַרְנֹ֣ת הַמִּזְבֵּ֗חַ אֲשֶׁר֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְאֵ֣ת כָּל־הַדָּ֗ם יִשְׁפֹּךְ֙ אֶל־יְסוֹד֙ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֔ה אֲשֶׁר־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃וְאֵ֥ת כָּל־חֶלְבּ֖וֹ יָרִ֣ים מִמֶּ֑נּוּ וְהִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּֽחָה׃וְעָשָׂ֣ה לַפָּ֔ר כַּאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְפַ֣ר הַֽחַטָּ֔את כֵּ֖ן יַעֲשֶׂה־לּ֑וֹ וְכִפֶּ֧ר עֲלֵהֶ֛ם הַכֹּהֵ֖ן וְנִסְלַ֥ח לָהֶֽם׃וְהוֹצִ֣יא אֶת־הַפָּ֗ר אֶל־מִחוּץ֙ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְשָׂרַ֣ף אֹת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר שָׂרַ֔ף אֵ֖ת הַפָּ֣ר הָרִאשׁ֑וֹן חַטַּ֥את הַקָּהָ֖ל הֽוּא׃אֲשֶׁ֥ר נָשִׂ֖יא יֶֽחֱטָ֑א וְעָשָׂ֡ה אַחַ֣ת מִכָּל־מִצְוֺת֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהָ֜יו אֲשֶׁ֧ר לֹא־תֵעָשֶׂ֛ינָה בִּשְׁגָגָ֖ה וְאָשֵֽׁם׃אֽוֹ־הוֹדַ֤ע אֵלָיו֙ חַטָּאת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר חָטָ֖א בָּ֑הּ וְהֵבִ֧יא אֶת־קָרְבָּנ֛וֹ שְׂעִ֥יר עִזִּ֖ים זָכָ֥ר תָּמִֽים׃וְסָמַ֤ךְ יָדוֹ֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַשָּׂעִ֔יר וְשָׁחַ֣ט אֹת֔וֹ בִּמְק֛וֹם אֲשֶׁר־יִשְׁחַ֥ט אֶת־הָעֹלָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה חַטָּ֖את הֽוּא׃וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן מִדַּ֤ם הַֽחַטָּאת֙ בְּאֶצְבָּע֔וֹ וְנָתַ֕ן עַל־קַרְנֹ֖ת מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֑ה וְאֶת־דָּמ֣וֹ יִשְׁפֹּ֔ךְ אֶל־יְס֖וֹד מִזְבַּ֥ח הָעֹלָֽה׃וְאֶת־כָּל־חֶלְבּוֹ֙ יַקְטִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חָה כְּחֵ֖לֶב זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֑ים וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵחַטָּאת֖וֹ וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃וְאִם־נֶ֧פֶשׁ אַחַ֛ת תֶּחֱטָ֥א בִשְׁגָגָ֖ה מֵעַ֣ם הָאָ֑רֶץ בַּ֠עֲשֹׂתָהּ אַחַ֨ת מִמִּצְוֺ֧ת יְהוָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵעָשֶׂ֖ינָה וְאָשֵֽׁם׃א֚וֹ הוֹדַ֣ע אֵלָ֔יו חַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֑א וְהֵבִ֨יא קָרְבָּנ֜וֹ שְׂעִירַ֤ת עִזִּים֙ תְּמִימָ֣ה נְקֵבָ֔ה עַל־חַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֥ר חָטָֽא׃וְסָמַךְ֙ אֶת־יָד֔וֹ עַ֖ל רֹ֣אשׁ הַֽחַטָּ֑את וְשָׁחַט֙ אֶת־הַ֣חַטָּ֔את בִּמְק֖וֹם הָעֹלָֽה׃וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֤ן מִדָּמָהּ֙ בְּאֶצְבָּע֔וֹ וְנָתַ֕ן עַל־קַרְנֹ֖ת מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֑ה וְאֶת־כָּל־דָּמָ֣הּ יִשְׁפֹּ֔ךְ אֶל־יְס֖וֹד הַמִּזְבֵּֽחַ׃וְאֶת־כָּל־חֶלְבָּ֣הּ יָסִ֗יר כַּאֲשֶׁ֨ר הוּסַ֣ר חֵלֶב֮ מֵעַ֣ל זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֒ וְהִקְטִ֤יר הַכֹּהֵן֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה לְרֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהוָ֑ה וְכִפֶּ֥ר עָלָ֛יו הַכֹּהֵ֖ן וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃וְאִם־כֶּ֛בֶשׂ יָבִ֥יא קָרְבָּנ֖וֹ לְחַטָּ֑את נְקֵבָ֥ה תְמִימָ֖ה יְבִיאֶֽנָּה׃וְסָמַךְ֙ אֶת־יָד֔וֹ עַ֖ל רֹ֣אשׁ הַֽחַטָּ֑את וְשָׁחַ֤ט אֹתָהּ֙ לְחַטָּ֔את בִּמְק֕וֹם אֲשֶׁ֥ר יִשְׁחַ֖ט אֶת־הָעֹלָֽה׃וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן מִדַּ֤ם הַֽחַטָּאת֙ בְּאֶצְבָּע֔וֹ וְנָתַ֕ן עַל־קַרְנֹ֖ת מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֑ה וְאֶת־כָּל־דָּמָ֣הּ יִשְׁפֹּ֔ךְ אֶל־יְס֖וֹד הַמִּזְבֵּֽחַ׃וְאֶת־כָּל־חֶלְבָּ֣ה יָסִ֗יר כַּאֲשֶׁ֨ר יוּסַ֥ר חֵֽלֶב־הַכֶּשֶׂב֮ מִזֶּ֣בַח הַשְּׁלָמִים֒ וְהִקְטִ֨יר הַכֹּהֵ֤ן אֹתָם֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עַ֖ל אִשֵּׁ֣י יְהוָ֑ה וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן עַל־חַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

דבר אל בני ישראל נפש כו'. אם הכהן המשיח כו'. אל בני ישראל ואין הנכרים מביאין חטאת אפי' על מצות שנצטוו עליהן בני נח ומניין לרבות גרים ועבדי' ת"ל נפש.נאמר כאן בני ישראל. נפש. אם הכהן. מפני שכ"ג וציבור שוין ליחיד שאין מביאין אלא על דבר שזדונו כרת:בשגגה. לא על הזדון וכן בשגג' דשעיר ודשעירה וכן בשגגה דע"ז:מצות ה'. ולא מצות המלך ולא מצות ב"ד:מכל פרט. (לשמיע' קול ולביטוי שפתים) ולטומאת מקדש וקדשיו:מצות ה'. שומע אני עשה ול"ת ת"ל אשר לא תעשינה פרט לפסח ומילה יכול שאני מוציא אף מ"ע שבנדה ת"ל כל מצות ה' ריבה. ועשה. פרט לדבר שאין בו מעשה:מהנה. הנה אבות מהנה לחייב על התולדות כאבות (שבת ע' ע"ב). אם הכהן המשי'. משיח יכו' מלך ת"ל הכהן יכול מרובה בגדי' ת"ל משיח יכול משוח מלחמה ת"ל המשיח שאין על גבו משיח:יחטא. שאין מביא על הקודמות:אשר חטא. על מה שחטא מביא ואינו מביא על מה שעשו אחרים ע"פ הוראתו. אשר חטא. לעצמו [ונראה דסמיך על חטאתו] אבל אם חטא עם הציבור מתכפר לו עם הציבור:והביא את הפר. והביא אף לאחר יוה"כ. הפר ולא חילופיו:וסמך את ידו על ראש הפר. לרבות פר יוה"כ לסמיכה וכשה"א בפר העדה וסמכו להוציא פר ע"ז מסמיכה. ובשעיר נשיא וסמך לרבות שעיר נחשון בסמיכה. ובשעירת יחיד וסמך לרבות שעירת ע"ז לסמיכה. ובכבשת יחיד וסמך לרבות כבשת נזיר ומצור' לסמיכה: לפני ה'. בצפון בג"ש מעילה וחטאת:ולקח הכהן המשיח מדם הפר. נאמר להלן לקיחה ונאמר כאן לקיח' מה להלן בכלי אף כאן בכלי:הכהן. אפי' כהן הדיוט:המשיח. למצוה:מדם הפר. מדם הנפש ולא מדם התמצית ולא מדם העור. מדם הפר. דם מהפר יקבל. פרט לשנשפך על הרצפה:והביא אתו. כשר ולא פסול:אתו אל אהל מועד. למעט קרבן יחיד (ר"ל שהוא מביא כיחיד דהיינו על ע"ז.):וטבל. ולא מספג:וטבל והזה. על כל הזי' טבילה:את. להכשי' אמין באצבעו (זבחים מ"ם ע"ב):אצבעו. המיומנת שבימין:בדם. שיהא בדם כדי טבילה:והזה. לא מיטף ולא זורק:שבע. למעוטי שיהא מונה שבע ולא אחת ושבע:שבע פעמים. ולא שבע טיפין:קרנות. ולמטה אומר קרנות הרי ארבע דר"ש רי"א אשר באהל מועד לרבות כל קרנות שבאהל מועד. אשר באהל מועד. פרט אם נפחת גגו של היכל.מזבח קטרת. שיתחנך המזבח בקטרת. הסמים שיהיו סממנים לתוכה.מזבח לפני ה'. ואין הכהן לפני ה' כדרך יו"כ. ואת כל דם הפר לרבות פר יו"כ לשפיכה. ישפך ולא יטיף ולא יזה ולא יזרוק.אל יסוד מזבח העלה. ולא על יסוד מזבח הפנימי.אשר פתח אהל מועד. זה יסוד מערבי.ואת עור הפר ואת כל בשרו. מלמד שמוציאו כלו שלם. יכול ישרפנו שלם ת"ל ראשו וכרעיו מה האמור להלן ראשו וכרעיו ע"י נתוח אף כו'. אי מה להלן ע"י הפשט וניתוח אף וכו' ת"ל וקרבו ופרשו כשם שפרשו בקרבו כך בשרו בעורו:והוציא כו' אל מקום. שיהא המקום מתוקן לכך.טהור שיהא מקומו טהור ואם טמא יטהרנו. הדשן שיהא שם דשן שיקדים הדשן.אל שפך ראב"י אומר שיהא מקומו משופך. על עצים לרבות כל העצים אפי' קש וגבבא ותבן.באש ולא בסיד ולא ברמץ.ישרף אע"פ שמצית האור ברובו. כל עדת ישראל ישגו. עדת ישראל. עדה המיוחדת שבישראל ואיזו זו סנהדרי גדולה היושבת בלשכת הגזית. ד"א עדת ישראל ולא עדת שבט [לאפוקי מדברי ר"י] כל עדת ישראל ישגו. עד שיורו כלן. לא היה מופלא של ב"ד שם. או אמר אחד מהם איני יודע או אמר טועים אתם פטורים (שנ' עדת ישראל):ישגו ונעלם דבר. אין חייבים אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה:ונעלם דבר. ולא גופו של דבר כיצד אמרו אין נדה בתורה אין שבת בתורה אבל אמרו יש נדה כו' נאמר כאן מעיני ונאמר בע"ז מעיני מה כאן ב"ד אף להלן ב"ד ומה כאן העלם דבר עם שגגת מעשה אף להלן העלם דבר עם שגגת מעשה ומה כאן פרט לכל הגוף אף כו'. הורו ב"ד ועשו יכול יהיו חייבין ת"ל הקהל ועשו. ההוראה בב"ד והמעשה בקהל. מכל מצות ה'. פרט לשמיעת קול וכו'.ואשמו. כשם שנפרעי' מן היחיד כך נפרעים מן הציבור. לא ידעו מה הורו יכול יהיו חייבין עליו ת"ל ונודעה החטאת ולא שידעו החוטאי' אשר חטאו עליה והקריבו. חטאו שני שבטים מביאין ב' פרים חטאו ג' מביאין ג' פרים שנא' והקריבו הקהל כל קהל וקהל חייבים ושבט נקרא קהל שנא' גוי וקהל גוים יהיה ממך דר"י רש"א קהל וב"ד רשב"א אומר משמו חטאו ששה והן רובה או שבעה כו':וסמכו. שנים ואין ב"ד שקול מוסיפין עוד א':זקני העדה. המיוחדין שבעדה רי"א וסמכו שנים זקני שנים ואין ב"ד שקול מוסיפין עוד א' הרי חמשה. את ידיהם. ידי כל א' וא':ועשה כאשר עשה. מת"ל לכפול את ההזיות וללמד שאם חסר אחת מן המתנות לא עשה כלום. אין לי אלא מתן שבע שהן מעכבות. מתן ארבע מניין ת"ל כן יעשה לו. ועשה לפר לרבות פר י"כ. כאשר עשה לפר. לרבות פר כהן משיח.החטאת לרבות שעירי ע"ז יכול אף שעירי רגלים ת"ל לו. וכפר. אעפ"י שלא סמך:ונסלח. אעפ"י שלא נתן שירי הדם:אל מחוץ למחנה. מחוץ לג' מחנות. הפר הראשון. מכאן אתה אומר שפר כהן משיח קודם לפר העדה יכול אף שעירי ע"ז ת"ל פר ראשון ואין שעירי ע"ז ראשונים. או אינו אלא פר נשרף ואין שעירי ע"ז נשרפין ת"ל חטאת הקהל בנין אב לכל החטאות שישרפו יכול אף שעירי רגלים ישרפו ת"ל הוא. יחטא. שאין מביא על הקודמות:ועשה אחת. לחייב על כל א' וא' כיצד שם א' משני העלמות או שני שמות בהעלם א'.אשר לא תעשינה בשגגה. מלמד שמביא על שגגת מעשה.ואשם. מלמד שמביא אשם תלוי:או הודע אליו. ולא שיודיעוהו אחרים. יכול אעפ"י שאינו מכחיש ת"ל או הודע. אשר חטא בה. עד שנתוודע לו חטאתו כיצד אשתו נדה ואחותו עמו בבית חטא באחת מהן [ואינו יודע וכו' ר"י פוטר] רי"א אשר חטא בה פרט למתעסק:את קרבנו ואינו יוצא בקרבן אביו אפילו מן הקלה על הקלה ומן החמורה על החמורה. ואפילו במעות שהפריש אביו מן הקלה כו' ולא בקרבן עצמו מן הקלה על החמורה.שעיר עזים ולא חלופיו.זכר ולא נקבה.תמים. ולא בעל מום:השעיר. לרבות שעיר נחשון לסמיכה.ושחט אתו. ולא תמורתו וכשהוא או' למטה ושחט אותה ולא וולדה. במקום אשר ישחט את העלה.בצפון והלא כבר נאמר במקום אשר תשחט כו' אלא לקובעו שאם לא נשחט בצפון פסול. חטאת הוא. שיהיו כל המעשים לשם חטאת פרט לשחטו שלא לשמו:ולקח באצבעו. שיקבל בימין.באצבעו ונתן. שיתן בימין. אל יסוד מזבח העלה. יכול זה יסוד מערבי מה מצינו ביציאתו מן ההיכל נותן ביסוד הסמוך לו אף כו' ואיזה זה יסוד דרומית:כחלב זבח השלמי'. מה בשלמי' חלב תותב קרו' ונקלף ב' כליות ויותרת אף כו' [אינו בת"כ כאן רק נדרש זה בזבחים דף ל"ח ע"א וע"ש וכן הובא בת"כ סי' ז' פרק י"א וע"ש] וכפר עליו ג' פעמים. אעפ"י שלא נתן אלא ג' אעפ"י שלא נתן אלא ב' אעפ"י שלא נתן אלא א'. עליו ג"פ עליו שתהא כפרה לשמו. עליו שלא יכפר לשנים כאחד. עליו שיהא הכהן מכפר על עצמו. ונסלח. אין משיירין לו ליו"כ יכול אעפ"י שישב ולא הבי' ת"ל לו ועיין בק"א:נפש. אחת. בעשתה. ג' מיעוטים העושה ע"פ עצמו חייב ולא העוש' ע"פ הורא' ב"ד:ולא שני' שעשו. וכ"ש זה עוקר וזה מניח. עם הארץ רובו או כלו (ור"ל אם עשו שלא עפ"י הורא' ב"ד) מעם הארץ. פרט לנשיא ומשיח שאכלו חצי זית עד שלא נתמנו וחצי זית כו' ועיין בק"א:שעירת עזים. מניין שהיא בת שנתה ת"ל תורה אחת יהי' לכם וכו' הרי כל העושה בשגגה כע"ז מה ע"ז בת שנתה כו'. על ראש החטאת לרבות חטאת ע"ז לסמיכה. במקו' העלה ולקח. שתהא קבול דמה בצפון. ואת כל דמה. ולמעלה נאמר ואת דמו מכאן אמרו חטאת שקבל דמה בד' כוסות כו':ואם כבש. רש"א כבשים קודמין לעזים בכ"מ. יביא. מניין למפריש חטאתו ואבדה והפריש אחרת תחתי' ונמצאת הראשונה מניין שיביא איזה שירצה ת"ל יביא יכול יביא שתיהן ת"ל יביאנה חטאת אחד:על ראש החטאת. לרבות חטאת נזיר ומצורע לסמיכה:ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו וכו'. שתהא קבול דמה לשם חטאת:וכפר עליו הכהן על חטאתו וכו'. שתהא כפרה לשם חטאת:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך